מצב המאופיין על ידי ירידה בראיה כתוצאה מחוסר שימוש תקין של העין העצלה בתקופת הילדות.
מצב שבו העיניים אינן ישרות אחת ביחס לשנייה, כך שעין אחת מופנית פנימה או החוצה.
תינוקות מסוגלים לראות בגיל רך מאוד. ראייה זו מאפשרת להם לעקוב אחרי ההורים והמתרחש סביבתם.
