ד"ר אורלי הלחמי-אייל, מחלקת עיניים, בית חולים העמק, עפולה.

לפני יותר משנתיים, בינואר 2011 ארזנו אמיר בעלי ואני את הילדים: אופק בת 11, דולב בן ה-7 ופלג בן ה-5, ו 20 ק"ג מעולמו של כל אחד מאיתנו, סגרנו את דלת הבית בכפר יהושע וטסנו לאוסטרליה. פיסות המידע שליקטנו במשך החודשים שקדמו לנסיעה לא הכינו אותנו היטב לחוויה המטלטלת, המכוננת והעוצמתית הזו. הנחיתה המרופדת שהכינו עבורנו חברים וקולגות ששהו שם, הקלו על הקושי בטיסת אלפי המיילים, אולם למרות זאת הטלטלה הרגשית והגופנית הייתה שוק גדול עבור כולנו, כך שלמרות שיצאנו מחורף ישראלי לקיץ אוסטרלי, במשך שבוע ימים היינו ספונים מתחת לשמיכות פוך חמות, קפואים מקור ומותשים מהטיסה המייגעת.
חודשים ארוכים התכוננו וספרנו את הימים עד לטיסה. הבשורה המשמחת שקבלתי כשבוע לאחר הראיון הטלפוני בהנחייתו של ד"ר ליונל קוואל, מנהל מחלקת הפזילה בבית החולים לעיניים ואף אוזן גרוןThe Royal Victorian Eye and Ear hospital (RVEEH), נתנה את אות הזינוק למירוץ נגד הזמן, שכלל מילוי מאות טפסים, השגת תעודות אוניברסיטה מתורגמות, הגשת ויזות שהיה, אישור תוכנית הפלושיפ ע"י איגוד רופאי העיניים האוסטרלי, בדיקות רפואיות, מבחן באנגלית, ועוד… רק המחשבה על התהליך המייגע גורמת לי שוב להחסיר פעימה. למזלנו, רופאת נשים שהיא בת כתתי, הכינה עבורנו את השטח, והצלחנו לשכור מראש בית בברייטון, פרבר מקסים ששוכן בסמוך לחופי המפרץ, לקנות את תכולת הבית (מילקוט בית ספר וכלי מטבח ועד שואב אבק, מדיח, מקרר ו… שתי המכוניות). למעשה לא ממש ידענו מה אנחנו קונים, אולם המחשבה, שהתגלתה כנכונה, הייתה שהדבר יחסוך לנו ימים רבים של שוטטות…
מרגע שניתן האישור האחרון וכף רגלינו היגעה דרכה באדמת היבשת הדרומית, נעלמו כל חששתנו. אוסטרליה היפיפייה התגלתה בכל עוצמתה: הנופים הירוקים, האוקיאנוס העצום, האנשים האדיבים, תרבות הפנאי המפותחת, בעלי החיים המשונים והמפחידים, המערכת הממשלתית והחינוכית התומכת במהגרים, וקבלת הפנים הלבבית מצד ליונל, ריטה והילדים. ליונל, בעל שם עולמי בתחום הפזילה, הוא מנתח הפזילה העסוק ביותר באוסטרליה כולה ומבצע קרוב למחצית מניתוחי הפזילה המסובכים. ליונל, יהודי חם ואוהב את ישראל, היה פלו ב Wills Eye Hospital, ביחד עם Kushner BJ, ומצטט אותו כמעט בכל יום. לימים למדתי להסתובב עם מחברת של Lionel’s pearls והייתי אוגרת את הפנינים אחת לאחת. רוב ההסברים לסוגיית מסובכות בפזילה, היו מעניינות במיוחד עבור ליונל, והוא היה שוקד ויורד לשורש הבעיה ומוצא הסבר פתיר ומתמטי כמעט. ראוי לציין שרמת ההבנה של ליונל את נושא הפזילה היו מעוררות השראה, והתעדכנות היום-יומית והזיכרון הפנומנלי שלו מהווה מקור להערכה ותסכול עבורי.
ואכן הגענו לבית ישן אך משופץ, מטופח ונקי עם משחקים, ספרים ואפילו אוכל בארונות המטבח. הילדים נקלטו מיד בבית הספר English Language School. מערכת החינוך המיומנת בקליטת מהגרים החישה את תהליך קליטת השפה, ע"י כיתות לימוד קטנות, מורים מעולים ואמצעי המחשה מרובים. לאחר תקופה של שלושה חודשים הילדים עברו לבי"ס השכונתי בבריטון, שבדומה לבית ספר פרטי יהודי, רוב תלמידיו ומוריו הם יהודים וביניהם גם ילדים דוברי, או לפחות שומעי עברית. הילדים הצטרפו לחוגי טניס, כדורסל (משחקי הליגה…), שחיה, 'BatMi' (פעילויות לשנת הבת-מצווה בקהילה היהודית), דרמה,  'HaShi' (תנועת הנוער של השומר הצעיר). חגגנו בת מצוה מיוחדת עם הקהילה היהודית, והיינו מעורבים בחגים שאירגנה.
בית החולים לעיניים ואא"ג (RVEEH), הינו בית חולים אמבולטורי, המשמש כמרכז שלישוני של מיון ומרפאות חוץ בתתי התחומים השונים בעיניים (כל תת תחום בקומה נפרדת). כמו כן מתבצעים בו ניתוחים אלקטיבים מגוונים. תפקידי הפלו ב- Ocular Motility Unitכללו השתתפות במרפאות פזילה ונירואופתלמולוגיה ובמרפאות כלליות, מיון, חדרי ניתוח לפזילה, רשימה עצמאית של ניתוחי קטרקט והצגת מקרים בסבב מחלקתי ב- Alumni (מועצת החכמים), בהם מדיינים מקרים בדומה להוסקי. שיטת ניתוחי הפזילה השגורה במלבורן בילדים גדולים ובמבוגרים היא Adjustable Sutures, שם למדתי יותר מטכניקה אחת של הניתוח בקשרים מתכווננים. מטבע הדברים, בהיותו בית חולים שלישוני, גם נחשפתי לניתוחים מורכבים (טרנספוזישנס, ניתוחי ניסטגמוס, ניתוחים חוזרים, ניתוחים לאחר טראומה חודרת, וניתוחים בחולי בלוטת התריס). בשנים האחרונות ד"ר קוואל בוחן את ה -pulley במצבים רבים של פזילה, ומשלב ניתוחים של הpulley  למשל בתיקון Convergence Excess Esotropia. במשך השנה השתלמתי והצגתי בכנסים באוסטרליה ובניו-זילנד, הדרכתי מתמחים והשתתפתי בישיבות קליניות של הבית חולים. אני יכולה לסכם ששנה זו נתנה לי חשיפה מצוינת והבנה מעמיקה בכל תחומי הפזילה ועצמאות ניתוחית במגוון רחב של בעיות פזילה בדרגות קושי שונות.
לקראת סיום השנה הראשונה נודע לי שבית החולים לילדים במלבורן מחפשים פלו בדחיפות. נגשתי לבית החולים ואהבתי את המקום מיד. משרת הפלו חולקה ביני לבין רופאה מקנדה, כך שאני התחלתי את השנה והיא סיימה אותה. מחלקת עיניים ב- Royal Children's Hospital, בניהולם של  Dr Troy Lim Joon ו James Elder ועוד שמות רבים וטובים, שופץ ונפתח מחדש לפני כשנה בטקס חגיגי בהשתתפות מלכת אנגליה. בבית החולים קיימות מחלקות אשפוז רבות הכוללות: טיפול נמרץ, פגים, אונקולוגיה, מחלות מטאבוליות, מתבגרים, שיקום, שהיה קצרה, מלונית להורים, קומת מיון, קומות מרפאה, מתחם אמצעי דימות, אקוואריום עם כרישים, גן חיות קטן, משחקי מחשב ב Touch Screen ענק, גן משחקים בתי קפה מסעדות וחנויות.
תפקיד הפלו בבית החולים לילדים הוא Pivot מבחינה זו שאחריותו היא קלינית, אקדמית וניהול משימות השיגרה של המחלקה. מצופה מהפלו להכיר את כל המתרחש במחלקה, אחריות הכוללת: ניהול המרפאות וחדרי הניתוח, תיאום בין המומחים בתתי ההתמחויות השונות, כוננות לאחר שעות העבודה, הנחיית מתמחים, השתלבות באקדמיה ועוד. למעשה שהיתי בבית החולים רוב הזמן ולכן אחרי שסיימתי את התקופה ב RCH  הייתי זקוקה לתקופת התאוששות של מספר חודשים, אם זאת, אין לי ספק שתקופה זו השלימה את התקופה הראשונה מבחינה אקדמית וקלינית ובמבט לאחור לא הייתי מותרת עליה.  

בסוף 2012, לאחר שחזרתי מהפלושיפ, השתלבתי בבית חולים העמק. מנהל המחלקה ד"ר דניאל בריסקו, שעודד אותי לצאת לחו"ל, קבל אותי בחזרה למחלקה במשרה מלאה מתוך מחשבה שמסגרת כזו תאפשר לי להתקדם בתחומי העניין שלי ולהשתלב במחקר ובאקדמיה. ואכן כבוגרת העמק, שילובי מחדש במחלקת עיניים היה בחירה טבעית עבורי. בבית החולים, ביחד עם ד"ר מריאנה לוסטיג אני מנהלת מרפאת ילדים ופזילה, מנתחת ילדים, פזילה, קטרקט ונגעים בעפעפיים. בנוסף אני מייעצת בתחום ילדים במרפאת רקתי בטבריה ועובדת גם בקהילה. אני מתכוונת לפתח את תחום הילדים והפזילה ולהפוך אותו לתחום מרכזי ומשמעותי באזורינו, להרחיב את מגוון הניתוחים המבוצעים כיום בבית החולים, תוך כדי יישום השיטות שלמדתי.